פרשת בהעלותך 24/5/13

דרשה לפרשת "בהעלותך", מאת הרב ד"ר אלי לוין, קהילת דרכי נעם, רמת השרון

פרשת בהעלותך עוסקת במגוון נושאים והיא משמשת חתימה לסיפור על הקמת המשכן והקדשתו.
הצו שנתן לאהרן לטפל בנרות המנורה, חוזר בה אח"כ בא טכס טהור הלויים והקדשתם לה' ,ואז מפורטים התפקידים – שירותים שניתנו ללויים לפי גילם, אח"כ מסופר על האופציה להקריב את קרבן הפסח חודש מאוחר יותר, בארבעה עשר באייר, למי שטמא ולא הספיק להיטהר ולהקריב במועד א', ואח"כ מופיעים הוראות וידיעות על מסעי בני ישראל במדבר: הענן שכיסה את המשכן אחרי הקמתו ישמש כעת כסימן לנסיעת בני ישראל ולחנייתם. בהעלות הענן מעל המשכן ייסעו ובשכנו עליו-יחנו.

בהמשך הפרשה אנחנו למדים על ההתמרמרות של העם ותפקידו של שליח הציבור ברגעים הללו, ובסיום הפרשה נאמרים מתרחשת שיחה בין מרים לאהרן על אחיהם, משה, ובעטיה – העונש שקיבלה מרים לבדה.

אני מבקש להתמקד במשפטים הבאים בפרשה:במדבר פרק י' :" לג וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהוָה, דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וַאֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם, דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לָתוּר לָהֶם, מְנוּחָה. לד וַעֲנַן יְהוָה עֲלֵיהֶם, יוֹמָם, בְּנָסְעָם, מִן-הַמַּחֲנֶה. לה וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: קוּמָה יְהוָה, וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ, מִפָּנֶיךָ. לו וּבְנֻחֹה, יֹאמַר: שׁוּבָה יְהוָה, רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל."

ארון ברית יהוה זהו הארון שעמד בקדש הקדשים והיו שמורים בו "לוחות הברית". יש לו תיאורים רבים: ארון ה' ארון אלוהים, ארון הקודש, ארון העדות , ארון הברית ועוד. לפי מבנהו היו כנראה שני כלים- ארונות שמפני סיבות שונות התחברו יחד ואולם נשארו נבדלים בתפקידיהם: הכפורת עם הכרובים מעל הארון באה לסמל את מקום התגלותה של האלוהות ואילו הארון מתחתיה הכיל את לוחות הברית.
הכפורת והכרובים יחד שבמקום אחד מכונים "מרכבה" נחשבו ככסא האלוהים , בעוד שהארון נחשב להדומו. לכן גם קבעו כנראה את לוחות הברית לרגלי האלוהות בהתאם למנהג הרווח בימים הללו עפי"ו שמים תעודות ואמנות בין ממלכתיות לרגלי האל-השומר של האמנות והתעודות והמשגיח על קיומן.
על כל פנים, הארון נחשב לגילוי שכינה. מתוך ובין שני הכרובים, מופיע ה' בענן, וכשהיו מסיעים את הארון היה גם ה' נוסע בענן על מחנה ישראל. מכאן גם הסיפורים על הנפלאות שנתרחשו לפני הארון ולידו: מי הירדן יבשו כשעבר הארון לפני העם(יהו ג-ד) חומות יריחו נפלו לאחר שהקיף הארון את העיר 7 פעמים (יהושע ו). מכאן גם האיסור החמור לנגוע בארון- הקדוש מכל שאר כלי הקודש.
בתקופת הנדודים במדבר נועד לארון כאמור מקום קבע במשכן בקודש הקודשים(שמות כו לד). אבל בשעת הצורך היו מטלטלים אותו ממקום למקום. במציאותו של הארון בתוך המחנה ראה העם אות לעזרת ה'. וכשהוא יוצא לפני העם במסעותיו, בין אם זה לצורך התקדמות במדבר ובייחוד במשך כל תקופת הכיבוש- הארון מהוה את חוד החנית, את הליווי האולטימטיבי של האל לנתיניו.

משה, מתפלל בקצב שירי בנסוע הארון: קומה ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך.
בנוחו הוא אומר: שובה ה' רבבות אלפי ישראל- שובה מלשון שובה ונחת
(ישעיהו ל' טו) , – נוח נא כביכול גם אתה ושכון בתוך בני ישראל הרבים.

וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: קוּמָה יְהוָה, וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ, מִפָּנֶיךָ.
זהו המשפט הפותח המלווה את פתיחת ארון הקודש והוצאת ספר התורה:

כלומר, בשבת בבוקר, במדינתנו הריבונית, בשעה של התעלות רוחנית, של קדושה ,של תפילה לבטל מלחמות ולהעביר שפיכות דמים מן העולם, בבקשה להמשיך שלום גדול ונפלא בעולם, כפי שכתב ר' נחמן מברצלב, בציטוט פסוקים "ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", ובהמשך, "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד…", בשעה כזו של פתיחת הארון והוצאת הספר המשמעותי ביותר בתולדות האנושות, המשמעותי ביותר לתרבות היהודית לדורותיה, בשעה כזו של פתיחת הארון, כשנער או נערה עומדים לחוג את טקס הכנסם להברה היהודית הבוגרת; אלה המילים שאנחנו רוצים להשמיע להם: קום יהוה, תראה לכל האויבים שלנו ושלך מי אתה, איזה גיבור מלא כוח אתה, כדי שייבהלו ויתפזרו לכל עבר, כדי שהשונאים שלך/שלנו יעופו לנו מהעיניים- מפניך?

מתברר שיש קהילות שאומרות דברים אחרים עם פתיחת הארון. בקהילות אשכנז נהוג לפתוח אותו בקטעים: אבינו מלכנו, אנעים זמירות וקטעים מסוימים בסליחות.

חזן: אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג, כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַעֲרֹג
קהל: נַפְשִׁי חָמְדָה בְּצֵל יָדֶךָ, לָדַעַת כָּל רָז סוֹדֶךָ
חזן: מִדֵּי דַבְּרִי בִּכְבוֹדֶךָ, הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדֶיךָ
קהל: עַל כֵּן אֲדַבֵּר בְּךָ נִכְבָּדוֹת, וְשִׁמְךָ אֲכַבֵּד בְּשִׁירֵי יְדִידוֹת
חזן: אֲסַפְּרָה כְבוֹדְךָ וְלֹא רְאִיתִיךָ, אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּיךָ
קהל: בְּיַד נְבִיאֶיךָ בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ, דִּמִּיתָ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ. ( אפשר לשיר חזן וקהל).

מצד אחד בפסוקים הללו, "ויהי בנסע" "ובנחה", יגיד המצדד – מקופלת כל ההיסטוריה שלנו.
"ויהי בנסע- בשעת צרה, נדודים, גירושים וגלות לכל אורך ההיסטוריה היהודית, מגלות בבל, עבור בנדודים של העם לאחר מרד בר כוכבא, דרך מסעי הצלב וגירוש ספרד, הגירוש מגרמניה, מלונדון, מצרפת, הסכנות שאויבים יעשו בנו כליה, ועד לשואה – התפללו יהודים-קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך.

ומצד שני- יאמר המתנגד- האם לא ראוי, לעם שוחר שלום, במדינתו הריבונית, למצוא מילים אחרות לתיאור פתיחת הארון והגילוי הראשון של ספר התורה, לתאר אחרת את היחסים והקרבה בינינו לבין יהוה בעת פתיחת הארון המסמל אותה?

"לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אומר ה' צבאות" – משפט זה המוכר לנו מחג חנוכה מופיע –כמה אירוני, בהפטרה של פרשת "בהעלותך"

על המתח הזה של בין " קומה, ויפוצו משנאיך ואויביך מפניך", לבין: "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי", אנחנו נעים, כפרטים, כחברה, פעמים מאדירים את החיל ופעמים את הרוח.

מי ייתן ונתברך בתורה ובקדושתה, וכשנפתח את הארון ונוציא את התורה לקרוא בה- יקוים בנו הפסוק: "יהוה עוז לעמו ייתן יהוה יברך את עמו בשלום" .

שבת שלום

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s