דרשה לפרשת "שופטים", מאת הרב ד"ר אלי לוין, קהילת דרכי נעם, רמת השרון

 שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק(דברים ט זיח)

למה הסמיך הכתוב את פרשת שופטים לפרשה הקודמת שבסופה מוזכרים שלושת הרגלים? כי ענין הרגלים כולל גם מצוות צדקה שצריך לשמוח עם הגר היתום והאלמנה. והנה בכל מקום שמזכיר הכתוב צדקה הוא מזכיר גם משפט: " ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"(בראשית יח יט) וכן" משפט וצדקה ביעקב אתה עשית "(תהלים צט ד). משום שבמקום שאין משפט יש חשש שהרכוש בא לו לאדם על ידי גזילה, משוד עניים ואנקת אביונים, ובאופן זה אין הצדקה נחשבת לכלום, כיון שבעבירה בא הרכוש לידו. יש איפוא צורך שיהיה משפט וצדקה ביחד. כיון שהזכיר כאן ענין צדקה-בפרשה הקודמת, בא גם להזהיר על ענייני המשפט.
ובכן מהו המשפט המתבקש?
"צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך"(טז כ)
ניתן לבאר הכפלת המילים כאן כדברה של תורה הבאה לצוות על מצוות הצדק פי שניים מכל רעיון אחר.
ניתן לבאר שאם את הצדק לא מושג באורח חיים רגיל ושגרתי- מוטל עליך אף לרדפו ולהשיגו.
אבל ניתן גם לבאר שבצדק תרדוף צדק. גם הרדיפה אחרי הצדק כפי שאמר גם רבי בונם מפשיסחא, צריכה להיות בצדק ולא בשקר.
לפני ימים מספר הורשע רב בישראל. הרב, הורשע בבית משפט השלום בירושלים בביצוע שתי עברות חמורות בנער קטין, אך למרות זאת, בצאתו מבית המשפט, מול מצלמות כלי התקשורת, קרא פרק תהילים והודה לקדוש-ברוך-הוא. בין השאר ציטט" פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה י ה,"
כל אחד יכול לבקש צדק ולהבין אחרת את משמעותו העמוקה, אבל את הצדק יש לרדוף בצדק.
אז איך רודפים צדק בצדק? נחזור לתחילת הפרשה: שפטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. לך, הם לך לעצמך. קודם כל תשפוט את עצמך, ובאותה מידה שאתה מודד לעצמך, תמדוד גם לאחרים. שלא תהא מקל לעצמך ומחמיר לאחרים. מוחל וותרן לעצמך ומדקדק עם אחרים כחוט השערה. דורש מהם מה שאינך מקיים בעצמך. בוחן ומבקר אחרים ומעלים עין מעצמך. בכל שעריך- בכל השיעורים והמידות שלך.
שופטים ושטרים תתן לך בכל שעריך, פרש בדרך דומה ר' בונם מפשיסחא, שלכל החלטות שאתה משער ומחליט בדעתך לעשות, תמנה שופטים ושוטרים.
שופטים-לשפוט היטב היטב ולשקול אם אינך שוגה וטועה, ושוטרים- להוציא אל הפועל, כמו השוטר המכריח את האדם לקיים דברי השופט. כי הרבה רצון טוב והחלטות טובות מתבזבזים בגלל חוסר כוח וחולשת הרצון.
אם הפירוש הראשון דיבר על "קשוט עצמך תחילה," כלומר שלא יהיו לך אמות מידה שונות לגבי עצמך ולגבי החברה שסביבך, הרי שהפירוש השני מדבר על החובה שלנו לא להיגרר אחרי אפאטיות, אדישות וחוסר מעורבות. החיים שלנו ,מחייבים אותנו לקחת אחריות : לשפוט נכון ולשקול אם אין אנו טועים ומשהגענו למסקנה שכך היא- להוציא את החלטתנו אל הפועל.
לקראת סופה מוצאים אנו בפרשה את הציווי :"תמים תהיה עם ה' אלהיך"(יח יג). רש"י מפרש התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות.
אף מצוה לא נדרשת לקיום עם 'ה אלהיך', למעט תמימות וענוה. תמים תהיה עם ה' אלהיך ' ו'והצנע לכת עם אלהיך'. אם תהיה שלם, כשפיך ולבך שווים ואין מרמה יוצאת משפתיך, אם תנהג בדרך של ענווה ותהיה מודע בכל רגע, לכוחה המשחית של הגאווה – או אז תהיה עם ה' אלהיך.
פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה – השערים יפתחו למי שרודף את הצדק בצדק.
הצדק שנעשה לאחר, לרעי, מקרב אותי לאלוהים באופן שאין למעלה ממנו. ללא צדק, לתפילה ולעבודת האל אין משמעות. אחריותו של האדם ביחס לרעהו היא כזו שהאל אינו יכול לבטלה. רע שאדם עושה לזולתו אינו עיקרון מיסטי שניתן להעבירו מן העולם באקט פולחני. זוהי פגיעה של אדם באדם אחר ואפילו האל אינו יכול לבוא במקומו של הקרבן. את פני הזולת יכול להכיר רק מי שידע לכפות כללים חמורים ולהציב גבולות למה שהוא רשאי לעשות . ואנחנו עושים זאת לא מפני שהאמונה באלוהים דוחפת לצדק, אלא מפני שהיא הצדק עצמו.
הצדק כאן איננו עיקרון מופשט. זוהי מסגרת המממשת את תקוותה של ההשפעה הדתית לחברה שבה אדם אחד יכול להבחין בפניו של האחר.
זוהי המשמעות העמוקה של צדק צדק תרדוף ושפטים ושטרים תתו לך בכל שעריך.
זוהי המשמעות העמוקה להיות תמים ולהתקרב לנשגב.
שבת שלום.