קהילת דרכי נועם – רמת השרון

 

 

 

סוכות 2025   

    

              

     

           

       

             

                   

        

             

        

     

     

                      

                      

     

       

צילומי שמוליק חזן:

צילומי שמוליק חזן

השארנו אור הלילה בבית הכנסת כחלק מפרויקט זיכרון ושותפות.
80 שנה לליל הבדולח.

קבלת שבת. כאן זו חוויה שונה מזו שהציבור מכיר. גברים ונשים יושבים יחדיו, אין הפרדות ואין מחיצות. הרב מתפלל ושר לקהילתו במיקרופון פתוח. הרב עומד עם הפנים לקהל כשגבו מופנה לארון הקודש, דבר שלא נתפש אצל האורתודוקסים. בנוסף נערך טקס הדלקת הנרות על ידי אימהות של בני/בנות המצווה, שעולים/ות למחרת לתורה.
נעמי ליפשיץ _ חזנית שלנו לחגי תשרי תשע"ו. אצל האורתודוקסים לנשים אסור לקרוא בתורה, ואילו אצל הרפורמים אישה יכולה להיות רבה או חזנית, לקרוא בתורה ולהתעטף בטלית..

  

אנחנו לוקחים על עצמנו את האתגר לשלב את החיים המודרניים ואת היהדות השורשית ביחד.

היהדות היא התגובה ההולכת ומשתנה לחידת האלוהות. אמנם, אצל יהודים רבים המונח אלוהים לא משתלב עם דרך חשיבתם, אבל בכל זאת מתקיים רב שיח דינמי בין העם לבין הבלתי מושג מעבר לקיום היום -יומי. היהדות המתקדמת היא תגובה אחת, ניסיון אחד לחפש את האלוהים ולהבין את רצונו בנסיבות החדשות שנוצרו בתקופתנו.

לרפורמים ולאורתודוקסים יש הרבה יותר משותף ממה שחושבים: תנ"ך, משנה, גמרא, רמב"ם, שולחן ערוך, רש"י, ארץ ישראל, שפה עברית והיסטוריה משותפת … אך הרפורמים מאמינים בחופש הברירה של הפרט, ולא מאמינים בכפייה דתית; ומאמינים בשיווין בין המינים בכל דבר _ וכאשר יש התנגשות בין ההלכה לבין המוסר וההיגיון, מותר לשנות את ההלכה על פי מה שהגיוני ומוסרי ליהודים שחיים באותה תקופה.

חשוב לשמור על ערכי היהדות ועל הקשר למסורת העתיקה. זה לא _ או לא לעשות כלום או לעשות הכל. אפשר למצוא את שביל הזהב, באמצע. כל אחד לעצמו, על פי מצפונו ומוסר הצדק של נביאי ישראל ועל פי מגילת העצמאות.

לנהוג לפי השולחן ערוך זה קל מאוד. משימה יותר קשה, זה לקיים מצוות מבחירה, לחפש אחרי המעשה המודע שמלא במשמעות ולא סתם משחזר

 העובדה שהוא יהודי משפיעה על האופן בו האדם מבין את עצמו כאדם מודרני _ מצד שני, העובדה שהוא חי בעולם המודרני, משפיעה מאוד על התפיסה שלו את היהדות. הוא בא אל היהדות שלו מצויד בכלים שהעולם המודרני נותן לו ובהם הוא משתמש: כלים של הבנת טקסטים, הבנה חברתית והבנה פסיכולוגית. וחובה היא להשתמש בהם כדי להביע את היהדות.
החיפוש הרוחני קיים גם ביהדות האורתודוקסית, אבל ברפורמה גם קיימת חירותו של הפרט שחופשי לחפש את דרכו היהודית; וקהילה שתומכת בדרכו הנבחרת של כל אחד.
יהדות על פי ההלכה _  כלומר, ללכת, ללכת עם הזמן, להתקדם…

מיהו אדם דתי? האם השאלה הנכונה לבירור זה היא רק "האם אתה נוסע בשבת?" או שיש גם לבחון לאן אתה נוסע , ומה אתה עושה עם השבת שלך.

צריך לנסות ולחפש ביטויים ישנים-חדשים של היהדות המתקדמת.

התנועה הרפורמית מדברת על שוויון ונאורות, התייחסות אקטואלית ומתאימה של הדת למציאות העכשווית, יכולת להתפלל לאלוהים ברמה של לדבר אתו; למצוא אלוהים 'מוסרי', אלוהים שבלב, ידידותי יותר, שהאמונה בו אינה מותירה תחושת אשמה או חטא.
התנועה הרפורמית מתייחדת בין היתר בכיבוד כל הזרמים ביהדות ובחתירה לשוויון זכויות מלא לכולם.

 

קהילת דרכי נעם נוסדה בשנת 1981 ברמת השרון. חלוצי המייסדים היו: משה רביד וברנדה אלוני. גרעין המייסדים פעל רבות בהקמה ובקידום הקהילה. ההתכנסויות הראשונות היו באולם הספורט של בית-ספר "תיכון  ע"ש רוטברג" ברמת השרון. אל המייסדים הצטרף הרב יהורם מזור אשר כיהן כרב הקבוע של הקהילה במשך 25 שנים. חזן הקהילה בחגי תשרי, היה אריה אפשטיין.  

 

מספר שנים לאחר הקמתה, נקשרה הקהילה ביחסי קהילה-אחות  עם קהילת "סולל" במיסיסוגה ,Mississauga קנדה. מערכת יחסים זו, כללה בין השאר, גם ביקורים הדדיים הנמשכים עד  לימים אלו.

פעילות הקהילה לאורך שנים הלכה והעמיקה.  לצד תפילות ערב שבת קבועות, ניתן למנות מגוון רחב של אירועים מרכזיים:  טקסי בת ובת מצווה; ציון חגי ישראל ומועדיו; חוגי לימוד ובתי מדרש; טיולים; ערבי תרבות בראש חודש; סופי שבוע קהילתיים;  קונצרטים; הוצאת עלון חודשי; ארגון תרומות לגופים נצרכים במיוחד בתוך רמת השרון ובשיתוף עם אגף הרווחה העירוני.   

 

 

במשך השנים הקהילה הלכה והתרחבה. חברים חדשים הצטרפו; בני ובנות מצווה חגגו את חגם;  אימהות ואבות עלו לתורה והחגים קיבלו גוון חדשני, תוסס, מרגש ומעניין. סבים וסבתות, הורים וילדים נחשפו לתפילה שוויונית חמה ומקבלת, מסורתית וגם ישראלית עדכנית, פתוחה לשינויים ונושמת את רוח המסורת היהודית יחד עם רוח התקופה.  החשיפה הזו הינה כה משמעותית עבור רבים מאוד, וחלקם בוחרים להצטרף לקהילה לאחר הטקס, ומגיעים לחגוג אתנו את חגי ישראל.

במשך השנים הקהילה הלכה והתרחבה. חברים חדשים הצטרפו; בני ובנות מצווה חגגו את חגם;  אימהות ואבות עלו לתורה והחגים קיבלו גוון חדשני, תוסס, מרגש ומעניין. סבים וסבתות, הורים וילדים נחשפו לתפילה שוויונית חמה ומקבלת, מסורתית וגם ישראלית עדכנית, פתוחה לשינויים ונושמת את רוח המסורת היהודית יחד עם רוח התקופה.  החשיפה הזו הינה כה משמעותית עבור רבים מאוד, וחלקם בוחרים להצטרף לקהילה לאחר הטקס, ומגיעים לחגוג אתנו את חגי ישראל.

בשנת 1997 נבחרה אילנה דותן ליושבת ראש הקהילה. מאז היבחרה ועד עתה, נושאת אילנה בעול העיקרי של הנהגת הקהילה בהיבטים הארגוניים, הרוחניים והתרבותיים.  היא עושה זאת בסיוע מוקפד ואוהב של בן זוגה, יואב.

בשנת 2007  – בתום תפקידו של הרב יהורם מזור, הגיעה לקהילה הרבה סטייסי בלנק ששירתה בתפקיד עד שנת 2012. הרבה סטייסי, הזרימה דם חדש לקהילה ותרמה רבות בעודדה הצטרפות משפחות צעירות.

בשנת 2012 החליף אותה הרב אלי לוין המשמש גם היום בתפקיד רב הקהילה. הרב אלי הכניס רוח חדשה ואנרגיה מרובה. בחכמתו וביוזמתו, עוצבו מחדש סדרי התפילות ועודכנו תכני טקסים, הנכללים במחזור החיים של הקהילה. מספר טקסי בר/ת מצווה עלה באופן משמעותי. עובדה זו, הביאה להפצת הבשורה של יהדות

שראלית -שיוויונית -ליברלית לאנשים רבים מהמגזר החילוני. ריבוי הטקסים גרם בעקיפין, גם ליציבותה הכלכלית של הקהילה.

לאחר מאבק עיקש וממושך לקבלת הקצאה של הקרקע לבניין, ומאמץ של שנים של גיוס משאבים ובנייה הדרגתית של המבנה,  עברה הקהילה בשנת 2013  למשכנה הקבוע לבית הכנסת ברחוב יבנה.  בעזרת תרומות רבות, מחברי הקהילה ומחוץ לה, ובמיוחד תרומתם הנדיבה של משפחת ורטהיימר, הוקם הבניין המפואר של בית הכנסת הנושא את שמה של אם המשפחה גב' ברברה.

את בית הכנסת תכנן האדריכל סעדיה מנדל ז"ל. מנהל פרויקט  הבינוי, בהתנדבות מלאה, היה חבר הקהילה איציק משה.  את כל הפרוייקט, הובילה וניווטה אילנה דותן – יו"ר הקהילה.

יצוין כי הקהילה נוסדה ופועלת במסגרת התנועה הרפורמית בישראל ונתמכת על ידה. כל רבניה למדו והוסמכו בתוכנית לרבנות ישראלית ב- Hebrew Union College” “בירושלים.

משנת 2018 הכירה עיריית רמת השרון בחשיבותה של הקהילה לצורך קבלת תמיכה כספית לפעילות תרבותית וחינוכית עבור תושבי העיר.

 

הכיתובים וההגיגים נלקטו במרחבי האינטרנט. תודה לכל הכותבים.

רבני הקהילה

1981- 2007 הרב יהורם מזור      

2007 – 2012 הרבה סטייסי בלנק  

2012 –    הרב ד"ר אלי לוין